איך בתוך העשייה היומיומית אפשר באמת להרפות
למי בכלל יש זמן לעצור,
כשהחיים מזמנים לנו כל כך הרבה משימות יומיומית
גם אני שואלת את עצמי את אותה השאלה מדי יום.
מבקשת מעצמי להקפיד ליישם ולבצע את המשימה,
שלכאורה נשמעת כל כך פשוטה וקלה לא?
מה הבעיה בעצם להרפות?
רגע לשחרר אחיזה?
כנראה שלרובנו, וגם לי זו לא משימה פשוטה….
אפילו רגע להנות מיציאה לחופש,
דורשת כל כך הרבה ארגונים וסידורים לפניי.
הרפיה היא לא רק לצאת לחופש,
לעשות מדיטציה ולנוח לנו בכיף…
הרפיה היא גם בדברים הקטנים היומיומיים שלנו.
למשל בכובע ההורה שאנחנו,
הרפיה היא היכולת שלנו לשחרר קצת אחיזה,
לתת לילד שלנו את העצמאות שהוא זקוק לה כל כך.
ואם זה בעבודה למשל אז להאציל סמכויות,
לסמוך על אלו שמתחתינו שיעשו את העבודה.
בעצם הרפיה היא בכל דבר שאנחנו עושים.
הרפיה צריך לתרגל.
קודם כל להתחיל בניקוי פנימי.
לשחרר את כל החסמים, התקיעויות,
שיושבים להם שם בפנים ומקשים עלינו להרפות.
ומי כמוני יכולה להעיד שעבודת הניקוי,
וחקירת התת מודע היא עולם ומלואו,
ופשוט עושה קסמים למי שאנחנו.
בשלב הבא צריך ליישם.
לתרגל. להתמיד בתרגול,
לעבוד לפעמים קשה,
עד שהמערכת שלנו תתרגל,
תטמיע ותפנים את הדרך החדשה.
אותה דרך המאפשרת לנו להרפות,
לשחרר קצת אחיזה,
ולהכניס את ההרפיה ליום יום שלנו.
בתרגול היוגה הנשית זה בדיוק מה שקורה.
דרך תנועה נכונה שבנויה בצורה הדרגתית ומתונה,
אנחנו לומדות להתחבר למסרים הפנימיים בתוכנו,
מנקות את הפסולת מהגוף,
ודרך תרגול האסנות השונות מעוררות את מערכת הרגיעה בגוף.
לרובנו ישיבה סטטית במדיטציה,
לפחות בשלבים הראשונים של התרגול,
מאוד מאתגרת וקשה.
דרך התרגול הפיזי אנחנו מאפשרות לעצמנו קרש קפיצה ראשוני,
לחקירה אינסופית מעמיקה ומרתקת,
של הגוף הנשי שלנו והשינויים שהוא עובר.
בא לך לנסות?
מוזמנת להצטרף אליי למגוון שיעורי יוגה נשית שאני מעבירה,
באונליין ובאזור עמק חפר,
להתחיל לתרגל הרפיה,
ולחזק את עצמך מבפנים.
כיתבי לי כאן ואחזור אליך עם פרטים מלאים.